UP TO DIET - גיליון מספר 3 - ינואר 2017

- 18 - קידום בריאות בקרב הסובלים ממחלות נפש מחקרים מראים כי למטופלים הסובלים ממחלות נפש נטייה לתחלואה גופנית גבוהה באופן משמעותי ביחס לכלל האוכלוסייה. זו מובילה לעתים גם לתוחלת חיים נמוכה יותר. גורמי הסיכון כוללים עודף משקל ניכר, הרגלי תזונה לא בריאים והיעדר פעילות גופנית. העלייה במשקל נובעת לרוב מטיפול תרופתי – תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות פסיכוזה, שלהן מנגנון המשפיע על הקולטן להיסטמין . יש לציין כי לא כל התרופות נוגדות הדיכאון H1 . )Edronax( משפיעות על המשקל, דוגמת ריבוקסטין תרופות נוגדות פסיכוזה, בעיקר מדור שני, עשויות לגרום לעלייה במשקל בשל השפעת חסימת הרצפטורים בפעולת התרופה. ברמה של רקמת השומן גורמת התרופה לעלייה בלפטין (הורמון מווסת תיאבון), עמידות ללפטין (המתבטאת בירידה במספר הרצפטורים אליו ולכן פוגעת בפעילותו כמווסת תיאבון) וכתוצאה לצריכת מזון מוגברת ולעמידות לאינסולין. ברמת הלבלב נצפית עלייה ברמות הגלוקוז ועלייה באינסולין וכתוצאה מכך עמידות לאינסולין. לזאת נוספת צריכת תזונה לא נבונה המתאפיינת באוכל עשיר בשומן ובפחמימות ודל בסיבים ובפירות וירקות העשירים בוויטמינים. היגיינה אישית 92%( לקויה, פעילות גופנית מופחתת, עישון מוגבר בכלל האוכלוסייה) ומערכות 40%–30% מעשנים לעומת תמיכה חברתיות בלתי מספקות המאפיינים אנשים הסובלים ממחלות נפש עלולים לתרום להתפתחות של יתר לחץ דם, סוכרת, זיהומים, מחלת ריאות חסימתית ) ומחלות לב הנפוצות באוכלוסייה זו. COPD כרונית ( ניתן למנוע חלק מגורמי הסיכון הנ"ל ולשפר את איכות חיי המטופלים באמצעות התערבויות מתאימות תוך שימת דגש על הגורמים עליהם ניתן להשפיע. אז איך בכלל מתחילים ומה עושים? מומלץ להתחיל בסקר צרכים: בחינת מצבם הרפואי של המטופלים, סביבת המחיה שלהם, הרגלי האכילה והעישון, זמינות לטיפול, מוצרי תזונה נאותים ומותאמים, פעילות גופנית, מצב סוציו־אקונומי ומסוגלות ומוכנות לבצע שינוי. חשוב מאוד לזהות את גורמי התמיכה של המטופלים. מי יכול להוביל את תהליכי השינוי? מוטב שיהיה זה אדם שנמצא עם המטופל רוב שעות היום כגון בן משפחה, אדם משמעותי עבורו או איש צוות. מה הניסיון מראה? סקרנו עשרים ושניים מאמרים, מתוכם שנים עשר העוסקים בהפרעות סכיזופרניות ועשרה העוסקים באבחנות דיכאון, בהפרעה דו־קוטבית ובחרדה. אלה כללו מאושפזים במוסדות לנפגעי נפש וכן מטופלים אמבולטוריים. מטרות תכניות ההתערבות שנבדקו היו הרחבת הידע של המטופלים בנושאי תזונה ופעילות גופנית, רכישת כלים להרגלי אכילה בריאים ושמירה על משקל גוף תקין. ההתערבויות בוצעו על ידי אחיות, מאמני כושר, דיאטניות ורופאים. כל ההתערבויות נלקחו מתכניות התערבות קיימות שפותחו לאוכלוסייה הכללית וכללו אסטרטגיות התנהגותיות כמו הצבת מטרות ויעדים, משוב עצמי, מיומנויות כושר גופני, התמודדות עם בעיות ופתרונן, תמיכה חברתית, ייעוץ מוטיבציוני, עזרה בניהול מצבי לחץ, מניעת חזרה להתנהגות קודמת ושימור הרגלים חדשים, אימון באסרטיביות, עמידה בפיתויים ותגמול והתמודדות עם חוסר מוטיבציה לשינוי. מאחר שעלייה במשקל נפוצה בקרב הסובלים מהפרעות נפש, ירידה במשקל הינה תוצאה חשובה באוכלוסייה R.D. B.Sc. M.A מירי ולצמן, דיאטנית . M.A רינה קורס . M.D. M.H.A. Ph.D. פרופ' אלכסנדר גרינשפון 1 2 3