UP TO DIET - גיליון מספר 3 - ינואר 2017

- 20 - א למתוק ָ ה דוּד ופסיכולוגיה חיובית סיפורה של ניבה: "השעה שש בערב. אני זוחלת הביתה בפקק ארוך אחרי יום עבודה מתיש. מלאי האוכל והחטיפים ברכב אזל לא מכבר ונותר רק בקבוק מים חצי ריק. אני מגיעה לסופר הקרוב לביתי. הוא קטן, ידידותי ומסודר כך שכמובן שאיני זוכרת איפה נמצא מה (ממש כמו בבית...). אני מניחה בעגלת המוצרים מה שנדמה לי שחסר בבית ואז היא מכה בי: אריזת שמינייה של קרמבו בטעם מוקה! במחיר מבצע, כמובן. היא מונחת שם, כאילו במקרה. להבהרה, קרמבו מוקה הוא לא סתם מאכל – הוא חבר, ידיד קרוב משכבר הימים; ממתק ילדות ולא סתם ממתק , רק בחורף, 24/7 – ממתק עונתי, כלומר הוא לא זמין ועוד מעט הוא ייעלם שוב! וטעם מוקה נדיר בהרבה מהווניל. לאור כל זאת מרחפת מעל לכול תחושה של היד נשלחת אוטומטית לאריזת .It is now or never השמינייה. אני מניחה אותה בעגלה. ברכב אני פותחת את האריזה, אוכלת אחד ועוד אחד ועוד אחד... האם יש טעם לאכול גם את הרביעי? התשובה מתמהמהת והיד נשלחת. הביתה מגיעה אריזה של רביעייה. תחושת קבס עולה לאיטה במעלה הגרון. אני ממשיכה במוכר ובידוע, פורקת את הקניות, שותה תה עם הרבה לימון להרגעת הבחילה וממלאת את הזמן בהתעסקויות פשוטות שלא דורשות חשיבה, בטח לא רגש, כמו כביסה וניקיונות". פה ביקשתי מניבה לעצור. שאלתי אותה מה אמרה לעצמה תוך כדי קיפול הכביסה ומשימות ניקיון הבית. "אמרתי לעצמי שאני כישלון," היא השיבה. "שלא עמדתי מול פיתוי הקרמבו ואפילו אכלתי ארבע יחידות שלו. שמחר אשתדל יותר, אבל אני לא בטוחה שאצליח לנצח את הידיעה שקרמבו בטעם מוקה מחכה לי בסופר. אני לוזרית בכל הקשור לפיתויי האוכל". ביקשתי את רשותה להציע לה רעיון לתגובה חלופית. החשיבה היא אישרה לי, והתחלתי להציג בפניה את . החשיבה החיובית היא חלק מהפסיכולוגיה החיובית החיובית המהווה זרם חדש יחסית בפסיכולוגיה, וקווים מקבילים לו ניתן למצוא בתורת הבודהיזם העתיקה ובזרם המיינדפולנס ("קשיבות" בעברית) העכשווי. דיבור פנימי חיובי הינו פועל יוצא של חשיבה חיובית, והמסר העיקרי של חשיבה זו הוא: "תחשוב שיהיה טוב – ויהיה טוב!" התוצאה היא תגובה מחודשת ושונה לסיטואציה מוכרת שבסופו של דבר משנה את המציאות. א", בשפה העממית – היא ָ ההשתוקקות למתוק – "דוּד דרך נפלאה להשכיח, להתעלם, להיות נוכח ובו בזמן גם לא להיות, לחיות במציאות וגם להמציא מציאות. היא מבטאת את כוחו של הצורך במתוק, השולח אותנו רחוק מעצמנו לפרקי זמן קצרים אבל מאוד משמעותיים. יש א" למתוק מגיעה "לבקר" אותם אחרי ָ כאלה שה"דוּד ארוחה, יש כאלה שדווקא בערב, יש כאלה שאחרי ארוחה דשנה במיוחד ויש כאלה שנתקפים בה בכל פעם שמגיע משבר (קטן או גדול) או כשצפים רגשות כמו כעס, עלבון, עצב ותסכול. א" ָ קיימיםמגוון פתרונותתזונתיים להתמודדותעם ה"דוּד כמו ארוחות מסודרות עם מרווחי זמן לא גדולים; פיזור פחמימות מורכבות על פני כל הארוחות במשך היממה; שתיית מים, וצריכת מתוקים קטנים, מדודים ומרוכזים דוגמת חטיף מיני־שוקולד. א" למתוק היא לא עובר ָ עם השנים הבנתי שה"דוּד אורח בחיי ובחיי המטופלים שלי ושהיא כאן בשביל להישאר. בשל כך אימצתי את הגישה של הפסיכולוגיה החיובית ואת הדיבור הפנימי החיובי. אלו יכולים לתרום לטיפול ברגשות האשם שעולים בכל פעם שמתרחשת "נפילה", כבדוגמה של ניבה. מצאתי שהדרך הטובה א" היא באמצעות תקשורת ָ ביותר להתמודד עם ה"דוּד בגישה של מילים טובות וכינויי חיבה; באמצעות שימוש , בין היתר באמצעות שיטת של חשיבה חיובית המיינדפולנס. שיטה זו מאפשרת לנו תרגול יומיומי של מצב חשיבתי אשר מקבל באופן מלא את ופחות שיפוטי חדש, נינוח המצב שלי כאן ועכשיו (מצב פיזי) ועם זאת גם את המחשבות, התחושות והרגשות שלי (מצב רגשי). על פי המיינדפולנס אני לא רק שחקן פעיל וראשי בחיים שלי אלא גם מתבונן מהצד ובתור כזה ביכולתי להשפיע על ההתמודדות שלי. באופן זה, על הדיבור הפנימי המחזק בדוגמה של ניבה להישמע כך: "מתוקה, היום אכלת ונהנית מהקרמבו שחיכית לו כל הקיץ, זה בסדר, זה כיף לפעמים ללכת רחוק עם החשק. היום נגמר. מחר יהיה יום חדש ומוצלח". הרעיון הוא לוותר על הייסורים, ההלקאה העצמית והשיפוטיות, ובמקומם לבחור לומר לעצמנו מילות חיבה והערכה ופשוט להמשיך הלאה. לא לתת למעידה קטנה לפגום במוטיבציה שלנו לשינוי, ולא לתת לרגשות האשם להציף אותנו. עיסוקה העיקרי של הכותבת הוא אכילה רגשית R.D. B.Sc. M.A.N גל כהן לס, דיאטנית .