UP TO DIET - גיליון מספר 8 - מאי 2020

- 20 - בעולם המערבי רובנו נמצאים בסוג של מרוץ – מרוץ ה האולטימטיבי, מרוץ ֶ א ְ ר ַ מּ ַ כלכלי, מרוץ משפחתי, מרוץ ה הקריירה, מרוץ פרק ב', מרוץ האושר... אנחנו נמצאים במעין מרתון תמידי בלי בכלל ששמנו לב שנרשמנו אליו, ובסופו, ככל הנראה, גם לא תמתין לנו מדליה. מעטים מאיתנו מחליטים לוותר על מרוץ החיים המודרניים ובוחרים במסלול אחר, מסלול שנקרא "אני בכלל לא שם, יש לי את הדרך שלי". אבל שלא נטעה – גם זה מרוץ, פשוט עם שם אחר והסחת דעת תמידית. אין בכוונתי חס וחלילה להעביר ביקורת. אנחנו בני אנוש, ומטבענו אנו נוטים לנסות לחיות "בתוך", "ליד" או "כאילו" מחוץ לעדר. אך בכל דרך שהיא, איכשהו זה תמיד יל, בדרך הרגילה. איכשהו תמיד מתגלה לי שיש את ִ ב ְ ׁ שּ ַ בּ כון, ָ נּ ַ "המצפן החברתי" – סוג של מסע אינסופי להתחבר ל למדויק, למה שלתחושתנו נדרש מאיתנו להיות, לאיך שמצופה מאיתנו להיראות. ופעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו במקום הזה חלק אינטגרלי מהמסע, אפילו שבכלל לא שמנו לב או תכננו את זה מראש. דיאטה הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים בקרב בני כל הגילים. היא כניסיון בלתי נלאה להיות בריאים וצעירים לנצח. תחום הניתוחים הבריאטריים הפך את החלום להיות בריאים וצעירים לנצח לנגיש יותר, וכתזונאית בריאטרית אני מוצאת את עצמי במצבים בלתי אפשריים. נערים ונערות פונים אליי בבקשה שאתן להם את תמיכתי בהמלצה לניתוח בריאטרי, כאשר פעמים רבות הם למעשה חסרי ניסיון חיים ואין בידם את הכלים המספקים שיסייעו להם להתמודד עם כל האתגרים שניצבים לפניהם. בקליניקה אני פוגשת אנשים בטווח רחב של גילים; , בני נוער, גברים ונשים באמצע 5 אימהות עם ילדים בני החיים ובני הגיל השלישי. מעניין לראות שלמרות פערי הגיל לכולם מכנה משותף אחד: חוסר שביעות רצון ממראה הגוף בשילוב החלום למראה צעיר וחטוב. לאט מחלחלת בי התובנה שהרצון לרדת במשקל הוא תמידי ויישאר כאן בין שנרצה ובין שלא. אני עובדת עם משפחות בהן הילדים, ההורים, הסבים והסבות נמצאים ב"ספין" החברתי-בריאותי הזה, כל היום טרודים במחשבות "מה אכלתי?", "מתי אכלתי?", "כמה אכלתי?", "האם זה בריא?" ועוד. כאן אני מגיעה לפרק בעברי הרחוק וגם זה הפחות הייתה לי הזכות להשתתף 90- רחוק. בתחילת שנות ה בשיעורי ימימה שהעבירה ימימה אביטל. בהמשך למדתי לימודי ימימה במסגרות נוספות ואצל מורים רוחניים בעלי תפיסות שונות. אחד הדברים החשובים שלמדתי מהתורה הוא שכל מה שקשור לנפש שלנו ולהפרת איזונים טבעיים נוגע לחטא הראשון בעולם, חטא עץ הדעת. מעניין שמכל הדברים בעולם, מקושר החטא הראשון לאכילה אסורה. ביהדות רואים בהצלחת הנחש לפתות את חווה לאכול מהפרי האסור כניסיון לחבל בקשר שבין האדם לבין אלוהיו. האכילה היא הדבר הראשון שנעשה במודעות העצמית, עוד קודם לידיעה של אדם וחווה שהם מתרוצצים בגן עדן ללא כסות על עורם. אם נמשיך בקו חשיבה זה, הרי שחוויית האני הנפרד שלנו מרוכזת כביכול בבטננו וכתוצאה מכך גורשנו מגן עדן ללא שימוע. כאשר אנו בוחנים את האכילה שלנו בעולם המודרני, אנו למדים שלאורך ההיסטוריה נעשו בה מספר שיבושים. תחושה זו היא השיבוש הראשון הוא בתחושת השובע. ביסודה טבעית וברורה, אך משום שהיא מתווכת על ידי המודעות העצמית שלנו, היא משמשת כ"חרב פיפיות", מתהפכת עלינו והופכת למתעתעת וטעונה. הרעב שלנו מתקשר אצלנו (בין שבמודע או שלא במודע) לתחושה של תלות, למצוקה, לכאב לא פתור, לבלבול ולחוסר ודאות. השובע (אותו אני מכנה "שובע מתעתע") מספק לנו תחושה של שליטה ועצמאות. כתוצאה מכך אנחנו הנצחית שלי הדיאטה MAN, RD גל כהן לס, תזונאית דיאטה הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים בקרב בני כל הגילים. היא כניסיון בלתי נלאה להיות בריאים וצעירים לנצח.