UP TO DIET - גיליון מספר 9 - מרץ 2021

UP TP DIET | 3.2021 - 17 - עתירי אוקסלט, כגון תרד וסלק. שתיית כמויות גדולות מהם עלולה להגדיל את הסיכון לבעיות בכליות, אך מכיוון שלא נערכו מחקרים בבני אדם קשה לדעת עד .) 2 כמה התוצאות מהימנות ותקפות ( נכון לעכשיו לא נערכו מחקרים מדעיים שבדקו את יעילותן של דיאטות ההימנעות המסחריות לירידה במשקל. ידוע כי לדיאטה באופן כללי יש אחוז הצלחה ). הסבר אפשרי לאחוזי 1 בלבד ( 20% משוער של כ- ההצלחה הנמוכים הוא פיתוח מנגנונים בבעלי חיים ובבני אדם המגינים מפני ירידה במשקל, וזאת משום שרעב ). ידוע כי 10 יכול להוביל לפגיעה בפוריות ואף למוות ( הגבלת אנרגייה משנה את הביטוי של נוירופפטידים ). שינויים אלה 10 מסוימים, במיוחד בהיפותלמוס ( מעוררים תיאבון ומפחיתים את קצב חילוף החומרים והוצאת האנרגייה, מה שמוביל ל"פלטו" בתהליך הירידה .) 10 במשקל, הנצפה לעיתים קרובות במהלך הדיאטה ( יתר על כן, מחקרים בעכברים הראו כי הגבלת האנרגייה יכולה לייצר שינויים ארוכי טווח המובילים לאכילה ). מחקרים 1 מוגזמת, אם כי זה עדיין לא נקבע בבני אדם ( שעות מגביר את רמות 48 נוספים הראו כי צום במשך הקורטיזול בקרב נשים צעירות ובריאות. גם הגבלה יומית שבועות עשויה לעלות את 3 של צריכת אנרגייה למשך ההורמון קורטיזול אצל נשים, ויש עדויות משכנעות לכך שמתח מגביר תיאבון ומוביל לעלייה במשקל בעקבות .) 11 עלייה ברמות הקורטיזול ( דיאטות ניקוי רעלים אינן עומדות בדרישות של הגוף למאקרו-נוטריינטים ומיקרו-נוטריינטים רבים, ביניהן הדרישה היומית המומלצת לכמות החלבון. חוסר באספקת כמות חלבון הולמת, בהתאם להמלצות של משרד הבריאות, עלול להוביל בטווח הרחוק לתופעות לוואי של עייפות, כאבי ראש, בחילות, נדודי שינה וחרדה ). ייתכן שדיאטות מיצים וניקוי רעלים בעלות אנרגייה 1 ( נמוכה מגבירות את הלחץ, מעלות את הקורטיזול ומעוררות את התיאבון, ובכך מקשות על תהליך הירידה במשקל לטווח הארוך ועל שמירה עליו. ממצאים שהתקבלו ממחקרים על עכברים מרמזים שדיאטות אלו גורמות ללחץ ועלולות להוביל לאכילה מוגזמת ואף .) 1 לעלייה במשקל בעתיד ( הסיכונים הבריאותיים העיקריים של דיאטות המיצים וניקוי הרעלים קשורים לגירעון אנרגטי חמור וחוסר התאמה תזונתית. צום קיצוני יכול להוביל לחסר בחלבונים ובוויטמינים, לחוסר איזון באלקטרוליטים ובחומצה לקטית ואפילו למוות. דיאטות צום לסירוגין וניקוי רעלים מעלות את הסיכון הבריאותי כיוון שהן מגבירות את השימוש בתוספים, משלשלים, משתנים ואפילו מים. כל זה נוסף על היעדר רגולציה מדאיג מאוד .) 12 בענף דיאטות המיצים וניקוי הרעלים ( נכון להיוםאין ראיותמשכנעות לגבי טיבן של דיאטותאלו בהתחשב בעלויות הגבוהות שלהן לצרכנים, הסתמכותן על טענות שאינן מבוססות והסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים הטמונים בהן. הפיתוי של דיאטות ההימנעות טמון ככל הנראה בהבטחתן לטיהור וגאולה, אידיאלים המושרשים עמוק בפסיכולוגיה האנושית. דיאטות אלה מזכירות מאוד את הצומות הדתיים שהיו במהלך ההיסטוריה. ייתכן שמידע זה יועיל למחקרים עתידיים שבהם יבחנו את ההיבטים הפסיכולוגיים של דיאטות ההימנעות ויחקרו מדוע אנשים נמשכים למגבלות קיצוניות מסוג זה, למרות שאין להן שום תועלת מוכחת. למרבה הצער, התייחסות לאוכל כחטא, אשמה ולעיתים כרעל עשויה ליצור מערכת יחסים שאינה בריאה עם תזונה. ככל הנראה, שינוי הרגלי חיים לטווח הארוך הוא בעל ערך גדול יותר משינויים קיצוניים ). יש להיות ערניים 1 שמציעות הדיאטות המצוינות לעיל ( וביקורתיים, במיוחד כשזה נוגע לבריאות של כולנו. עלינו לעודד קריאה במקורות מהימנים והפניה לאנשי מקצוע מוסמכים. גלי אטיאס היא בוגרת תואר ראשון וסטודנטית לתואר שני בבית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה. במסגרת לימודיה גלי חוקרת עיכוב ציטוקינים פרו- דלקתיים כאסטרטגיית טיפול במחלות מעי דלקתיות .) IBD ( galiattias95@gmail.com כתובת דוא"ל: רשימת מקורות 1. J Hum Nutr Diet. 2015 Dec;28(6):675-86. 2. www.nccih.nih.gov/health/detoxes-and-cleanses what-you-need-to-know 3. J Altern Complement Med. 2011 Dec;17(12):1175-80. 4. Br J Clin Pharmacol. 2014 Feb;77(2):302-14. 5. Cell Mol Life Sci. 2001 May;58(5-6):737-47. 6. Fisheries Science. 2006 April; 72, 263–269. doi org/10.1111/j.1444-2906.2006.01147.x 7. J Ethnopharmacol. 2001 Oct;77(2-3):203-8. 8. J Toxicol Clin Toxicol. 1988;26(1-2):67-79. 9. FAO/WHO (2011) Joint FAO/WHO Expert Committee o Food Additives, 74th Meeting: Summary and Conclusions. From ftp://ftp.fao.org/ag/agn jecfa /JECFA_ 74_Summary_Report_4July2011.pdf (accessedSeptember 2014). 10. Mol Cell Endocrinol. 2010 Mar 25;316(2):109-19. 11. PsychosomMed. 2010 May;72(4):357-64. 12. Obes Rev. 2007 May;8(3):211-22.